מאי 2010
פסק דין של 65 מיליון דולר בוטל בגין פטנט שנרשם בצורה שגויה
המשך המאמר
בתיק אריאד נגד אלי לילי, תבעה חברת אריאד פרמצטביקה את חברת אלי לילי על מפרט פטנט שהיה מספק בהיקף תיאורו כדי לכסות כל שיטה אפשרית של פעילות מעכב חלבון מסוים (המכונה "NF-KB"), אשר משחק תפקיד בוויסות גנים. בעוד הפטנט של אריאד טען כי שלוש קטגוריות של מולקולות מספיקות על מנת לתמוך בהמצאה, תוארו מולקולות אלו ברמת תפקוד החלבון ללא ליווי דוגמאות ספציפיות כי אכן מולקולות אלו יכולות לעכב את החלבון NF-KB. למרות שבית המשפט בתחילה פסק אחרת, בערעור הצליחה חברת עורכי הדין פניגן לשכנע את בית המשפט כי תיאור הפטנט של אריאד לא עמד בקרטריונים של החוק בארה"ב, משום שלא הוכח כי אריאד המציאה את התוכן הנתבע. בית המשפט הסביר: "חברת אריאד בחרה לטעון תביעות רחבות, הרבה מעבר להיקף המכוסה בתיאור ההמצאה, המתואר במפרט הפטנט מספר 516". האמירה: "הזהר במה אתה מבקש" מאד רלוונטי בעולם רישום הפטנטים.
אז איך יכול עורך פטנטים לדעת מהי מידת המפרט המספקת? למרות שבית המשפט אינו מתווה כללים ברורים בעניין, הוא מדגיש כי הדרישות לתיאור מפרט יהיו תלויות באופי וטווח הטענות, המורכב?ת ויכולת החיזוי של הטכנולוגיה הרלוונטית. תביעות רחבות היקף בתחום מכני (הנחשב בדרך כלל כתחום הניתן לחיזוי), בעלות מרחב תמרון רחב יותר מאשר תביעה רחבת היקף בתחום פחות צפוי, כגון עולם התרופות והביוטכנולוגיה. בסופו של דבר, זו שאלה עובדתית שתבחן כל מקרה לגופו. ככלל, ממציאים ועורכי פטנטים יעשו טוב באם ישאלו עצמם השאלה הבאה לפני הגשת בקשה לפטנט: על סמך קריאה של הפטנט, האם אדם בעל מיומנות בתחום, יכול להבין כי הממציא באמת המציא את מלוא טווח טענותיו שבתביעה?
.jpg){kind=logo}