יוני 2010

התנהלות שגויה של המנכ"ל בתערוכה, הפכה את הפטנט לחסר ערך

המשך המאמר

ראשית, הוא לא נמנה בין ממציאי הפטנט בבקשה ועל כן לא האמין שיש לו מחויבות לדווח על כך למשרד הפטנטים בארה"ב. שנית, הפטנט לא ניתן בעבור אב-הטיפוס, אלא בעבור המוצר המסחרי שפותח בשלב מאוחר יותר, שהיה שונה במהותו מאב-הטיפוס הראשוני. יתרה מכך, חבר המושבעים קבע, כי ההדגמה בתערוכה שהתרחשה למעלה משנה לפני הגשת הבקשה לפטנט, לא הפרה את תקפות הפטנט. השופט חשב אחרת. העובדה שההדגמה בתערוכה אינה מפרה את הפטנט היא חסרת משמעות. עצם העניין שאב-הטיפוס היה דומה להמצאה יותר מכל דבר אחר שנבחן אצל בוחן הפטנט, חייב דיווח של ד"ר סטודרד למשרד הפטנטים האמריקאי.

העובדה כי ד"ר סטודרד לא היה ממציא, לא שינתה את פני הדברים אף היא. אין ספק כי אלו המגישים בקשות לרישום פטנטים בארה"ב מחויבים לדווח על הידע הקודם בתחום ("prior art") למשרד הפטנטים. דרישה זו אינה מוגבלת רק לממציאים ולעורכי-פטנטים כפי שהסביר בית המשפט, מנהלים בכירים בחברות מחויבים לדווח על הידע הקודם בתחום, גם אם אינם הממציאים. במקרה זה, מפני שלד"ר סטודרד היה קשר עם הממציאים והוא היה מודע לתהליך הבקשה לפטנט, השופט הסיק שד"ר סטודרד פעל מתוך כוונה להטעות, בחוסר הדיווח על הדגמת אב-הטיפוס למשרד הפטנטים האמריקאי.

ד"ר סטודרד ערער, אך ללא הועיל. בית המשפט לערעורים הסכים עם פסיקת השופט, וחברת Avid לא רק שהפסידה את דמי הנזק שנפסקו לטובתה על ידי חבר מושבעים, אלא גם הפסידה את הפטנט על מוצר הליבה של החברה. בית המשפט לערעורים הסביר כי משרד הפטנטים, לא בעל הפטנט, מקבל את ההחלטה על מה הוא הידע הרלוונטי הקודם בתחום.

ההשלכות של מקרה זה מרחיקות לכת עבור חברות ישראליות. אנשי עסקים ישראלים המשתתפים באופן קבוע בתערוכות בארה"ב, צריכים להיות זהירים במיוחד, ולא רק בתערוכות. ישנן קטגוריות רבות נוספות שחלה עליהן חובת הגילוי הנאות בעת הגשת פטנט בארה"ב אך לא בהגשת פטנט במדינות אחרות. יש צורך לקבל חוות דעת מיועץ מוסמך בארה"ב, כדי לדעת אילו פרטים נחוצים בבקשה לרישום פטנט בארה"ב. אם יש ספק, גילוי נאות הוא תמיד הדרך הטובה ביותר לפעולה.

Avid Identification Systems, Inc. v. Crystal Import Corp., Nos. 09-1216, -1254 (Fed. Cir. Apr. 27, 2010)